“לידת האור” היא שיר הלל לאימהות – לרגע הראשוני שבו חיי האם וחיי הילד משתלבים לכדי נשימה אחת. הדמות, עטופה בבד אדום – צבע של לידה, דם ואהבה אינסופית – אוחזת באור שיש לו פנים, כסמל לילד שזה עתה נולד.
האור הזה הוא הלב הפועם של האמהות: שברירי אך עוצמתי, זקוק להגנה אך גם מבקש לפרוץ אל העולם.
היצירה בוחנת את המתח שבין חיבוק חומל לבין שחרור, בין ההקרבה והכאב שבבריאה לבין היופי המוחלט שבחיים החדשים.
מילות האומנית – הודיה אביטן:
“‘לידת האור’ נולדה מתוך מחשבה על הרגע שבו אמא מחזיקה את ילדה בפעם הראשונה – כשהעולם עוצר, והאהבה גוברת על כל פחד. זהו אור שנולד מתוך גוף ונפש, וממשיך להאיר חיים שלמים קדימה.”
