היצירה “לא מוותרים על החלום” היא שיר חזותי של התמדה, שבר ו־אור פנימי שלא כבה.
כמו הד שחוזר ממעמקי הנפש, האיור משקף תהליך של התבוננות – בפחד, בכאב, וגם באמונה שמתחת לכל השכבות עדיין שוכן החלום הבוער.
המבנה הסימטרי המהפנט מזכיר קליידוסקופ של רגשות – שכבות עור, קפלי בד, דימויים מופשטים של גוף ונשמה, כולם מתחברים יחד לדימוי של חיפוש, של תנועה, של עקשנות רכה.
האור המוזהב זורם מתוככי הדימוי כמו ניצוץ שמאיר מבפנים – מזכיר לנו שגם כשהדרך מעוותת ומפותלת, לא מוותרים
מילות האומנית: הודיה אביטון
היו לי רגעים שחשבתי לוותר.
עבדתי כל כך קשה, נתתי את כל כולי… ובאיזשהו שלב השקט נהיה רועש מדי.
ואז מתוך הדממה עלתה לי שאלה:
אולי אני לא מספיק טובה? אולי החלום הזה גדול עליי?
אבל משהו בתוכי – שלא מוכן להיכנע – נשאר.
הוא לקח אותי חזרה לדף, לקו, לצבע, לרגש.
ומשם, לאט־לאט, נולדה היצירה הזו.
היא לא רק איור – היא תזכורת.
לעצמי.
ולכל מי שצריך לשמוע:
גם כשכואב – אל תוותרו על האור שבכם.
גם כשנדמה שהכול נעלם – תזכרו שהחלום מחכה בפנים.
פשוט לא מוותרי
