היצירה “יצר השלושה” עוסקת בפיצול האישיות.
שלוש דמויות זהות — יושבות זו לצד זו — אך מביעות עולמות פנימיים שונים.
האישה האחת מתפצלת לשלוש, לא כתחפושת אלא כהכרה – כל אחת מחזיקה אמת אחרת, מבקשת שליטה אחרת, חיה זהות נפרדת.
השמלה האדומה לוכדת את המבט, אך המבט נעדר. הפנים מורמות לשמיים, כמו שאלה חסרת מענה.
האם זו תקווה? כניעה? ניסיון ליישב את הסתירה?
מאחורי סורגי הברזל, הדמות מחולקת, כאילו כל “אני” בתוכה נאחז במשהו אחר.
מילות האמנית – הודיה אביטון:
היו רגעים שחשבתי שאני הולכת לאיבוד בין הקולות שבתוכי.
הרגשתי שיש בתוכי שלוש נשים – אחת כועסת, אחת פוחדת, ואחת רק רוצה שקט.
ב”יצר השלושה” נתתי להן מקום. לא ניסיתי לבחור אחת מהן, רק ביקשתי שיראו זו את זו.
זו לא הפרעה – זו הוויה.
זו אני. לפעמים.
