השלד הזהוב

בין גלים קרים ושברי קרח צפים, היא ניצבת – דמות נשית עטופה בשמלת טול שקופה, דרכה נגלות עצמות מוזהבות השזורות בפרחי זהב. הכתר שעל ראשה אינו רק סמל מלכות, אלא חותמת של מסע פנימי, של ניצחון השקט על סערות הים והנפש.

המסכה הסוגרת על פניה היא גם מגן וגם סוד – היא מסתירה את הפנים, אך חושפת את מה שבתוך הלב והגוף: שלד של אור, עמוד שדרה של פריחה.

היא איננה רק מלכה – היא עדות לכך שגם בחושך העמוק ביותר, היופי יכול לפרוח, והחיים יכולים להמשיך להאיר מבפנים.

מילות האומנית

 – הודיה אביטן

“ציירתי אותה מתוך מקום שבו הגוף והנפש נפגשים באותו קו שבר. היא נולדה מהים שבתוכי – עמוק, קר, מלא סודות – ומהכוח לשרוד ולצמוח בתוכו.

הפרחים המוזהבים הם הזיכרונות שלי, רגעים של אור ששמרתי מכל מקום שבו הייתי.

המסכה היא הבחירה – לא לחשוף הכול, אלא לתת לאחרים להציץ פנימה רק אם הם מוכנים לראות את האמת.

זוהי יצירה על עוצמה שקטה, על יופי שלא תלוי בעור, ועל האמונה שבכל שלד – יש עדיין נשמה פורחת.”