בתוך בלב הקורונה

בתוך מסגרת מוזהבת מהעולם הישן, דמות נשית קפואה בזמן נלכדת מאחורי סרטי אזהרה צהובים – QUARANTINE.
הראי, שהיה אמור לשקף אותנו החוצה, הופך למראה פנימה – מראה של הסתגרות, של קיפאון, של בידוד.

הדמות נשמרת בקפידה, לא נוגעת, לא נוגעת בה.
המסר “Stay Home” בפינה התחתונה חורץ את התחושה: זוהי תקופה שבה אפילו המבט מבפנים הופך לדבר מסוכן.

השילוב בין אלמנטים קלאסיים (כמו המסגרת והדיוקן) לאיקונוגרפיה מודרנית של מגיפה, יוצר חיבור טעון בין עבר, הווה ותחושת אובדן של זמן

מילות האמנית : הודיה אביטון
במהלך הסגרים הרגשתי כאילו הפכתי לדמות בתמונה ישנה, כמו ציור שאי אפשר לגעת בו.
החיים התרחשו, אבל אני הייתי בתוך מסגרת.
“יצירה זו נולדה מהתחושה שכולנו נכנסנו לגלריה קפואה – חיים מוקפאים, רגשות שנארזו, גופים שבודדו זה מזה.”
ובכל זאת, בתוך כל הריחוק, התעוררה בי שאלה חדשה:
האם אני רק משתקפת? או שאני יכולה להפוך בעצמי למסגרת חדשה לחיים שאחריהם?