היצירה “במרכז של העולם” היא שער אל תודעה חושית, טעונה ברגש ויופי מהפנט.
כמו מנדלה של כאב ופריחה, הציור נפרש כסימטריה של עולמות פנימיים, בין קוצים לבין שושנים, בין טיפות דם לבין זוהר קפוא.
הוורדים הכחולים אינם רק פרחים – הם לבבות פועמים, פגיעים אך עוצמתיים, מזילים דמעות צבע שמספרות סיפור עמוק של תקווה ואובדן.
במרכז היצירה – ליבה של תנועה. מבט שהוא גם שקט וגם צעקה.
האור הכחול-סגלגל שמגיח מתוך הכאוס מעלה שאלות של שייכות:
מהו “המרכז”? ואיפה אני בתוכו
מילות האומנית : הודיה אביטון
“יש רגעים שאני מרגישה שהעולם כולו מסתובב סביב כאב קטן בלב שלי.
אבל דווקא שם – במרכז של השבר, של הבלבול – מתחיל להיוולד משהו חדש.
היצירה הזו היא תיעוד של הרגע שבו לא ברחתי. נשארתי. נשמתי. וציירתי.
היא מזכירה לי שגם בתוך כאוס, בתוך כאב – יש יופי. יש חיים.
ולפעמים, זה כל מה שאנחנו צריכים – פשוט להישאר במרכז של עצמנו.”
