מאמא יצורה

דמות נשית ניצבת מול ים סוער, עטופה בשמלה שחורה וחגיגית, אך ראשה עטור בזרועות של יצור ימי – תמנון.
סביב רגליה נכרכים יצורים נוספים, מהים ומהאדמה, והיא עומדת – יציבה, רכה, שורשית, מכילה.

“מאמא” היא מראה רגשית חיה לעוצמה המורכבת של האימהוּת.
המתח שבין הקרבה והחיבוק, לבין הסחיטה והמשיכה לכל כיוון.
הים מייצג את החיים בתנודותיהם, התמנון – את ריבוי התפקידים, והדמות – את שורש היצירה וההקרבה.

מילות האמנית : הודיה אביטון
אני חיה בין פחד עמוק לבין אהבה שאין לה סוף.
‘מאמא’ נולדה מתוך הרגעים שבהם אני מרגישה מוצפת, נטרפת, נבלעת – אך גם שייכת יותר מאי פעם.
זהו דיוקן רגשי של הקשר הכי עוצמתי שיש – אמא וילדיה.
קשר שמושך אותך פנימה, שואב, עוטף, ולפעמים גם מפחיד.
אבל תמיד – תמיד – בוער באור.”